הסוף לכאבי הראש שלך ולתחושת התסכול שלו

את מתחמקת, הוא מרגיש דחוי, ובבוקר מתעוררים כמעט בלי לומר מילה. הבשורה הטובה: אפשר גם אחרת

מהרגע שאת מתעוררת בבוקר את עוברת ממשימה למשימה, מגיעה מוקדם לעבודה, כדי שתוכלי לצאת יותר מוקדם בשביל הילדים, מתמרנת בעומס התנועה כדי להגיע בזמן לילדים, ובדרך מיליון טלפונים מאמא שלך, מהעבודה, מבן הזוג שלך… את מגיעה הביתה והופכת לטקסי דרייבר שלוקח לחוגים, ואוספת מחברים, או מארחת חברים, רצה לקנות דברים לביה"ס ולגן, ובין לבין מחליפה חיתולים, שמה מכונה (כביסה), מכינה ארוחת ערב, ואז אמבטיות, סיפור ולישון.
אז מתחיל החלק השני של הערב: את מסדרת את המטבח והבית, תולה כביסה ומקפלת כביסה. בין לבין בעלך מגיע מהעבודה, שואלת הי ומה נשמע וממשיכה במרוץ. 

ואז הוא מזכיר לך שאת גם אשת איש

השעה כבר 22:00 התקלחת, נכנסת למיטה, ואז הופיע בן זוגך, להזכיר לך שגם הוא קיים. ואת? רק רוצה שקט, להיות לבד ולישון. במקרה הטוב הוא מבין אותך, ובמקרה הפחות טוב הוא מרגיש נעלב ומתוסכל. כך, לאט לאט, גם הבוקר טוב, שהיה פעם מלווה בנשיקה וחיבוק, הופך לסתם בוקר טוב. בהדרגה מתחילים להתרגז אחד על השני, את כועסת שהוא לא בקצב שלך, מרגישה שכל עול החיים מוטל על כתפייך, ובדרך לעבודה את שואלת מפעם לפעם, איפה האהבה…
הטלפונים והודעות הוואטסאפ ביניכם הופכים לפרקטיים. שואלים מה נשמע, ועוד לפני התשובה נכנסים ישר לעניינים החשובים, שהם לא את ולא הוא, אלא הבנק, הבית והילדים.

אחות, את מאבדת את זה !!!

עצה שלי – אל תתני לאהבה לברוח..

הגיע זמן שינוי. אבל איך עושים את זה? בואי נתחיל בלרווח קצת את שעות אחה"צ והערב. הילדים אצל חברים? זה הזמן, שבו את לא עובדת של, אמא של או אישה של. זה הזמן שלך אחותי, לא של ניקיון ולא של סדר, אלא שלך!! גם כשהילדים צופים בטלוויזיה, את יכולה להתרווח בסלון ולנמנם, לבקש מהגדולים להשגיח על הקטנים. קצת אחריות עוד לא הזיקה לאף ילד. הם יודעים לשחק נפלא ולא צריכים מלצרית שתנדנד כל רגע אם הכל בסדר. אגב, רציתי לשאול אותך? מי מסדר את הצעצועים והמשחקים, את או הילדים? למדי אותם לסדר. איך? יש המון ספרי הורות בספריה העירונית. אני למדתי מהספר "הורים ממאדים – ילדים מנגה". הבטחה אישית: תאמצי את מה שכתוב בספר, זה עובד פלאים.

אישך חזר מהעבודה? שבו במקום שקט, אם ההורים נגישים, תבקשו מהם להגיע לשעה שעתיים, וצאו. תספרי לו כמה שאת מתגעגעת לביחד שלכם, אלא שפשוט אחרי היום הארוך את ממוטטת. תציעי לו לחלוק איתך במשימות ערב, כדי שתוכלו ליהנות ביחד בסוף היום. הוא יאמץ את זה בחום, כי גם הוא מתגעגע אלייך. ואז מה יקרה, תסיימו את מטלות הערב מוקדם יותר, את תהיי פחות עייפה, תרגישי שעול החיים מתחלק ביניכם, והנה קיבלת זמן זוגיות, שאת לגמרי בתוכו.

כשיש זמן זוגיות החיים נראים טובים יותר, הימים מחייכים יותר, בעבודה מצליחים יותר, את רגועה יותר, וגם הילדים חווים אמא כיפית ולא אמא מבצעת. בלי זוגיות את מרגישה בודדה, גם אם יהיו לך אלף חברות, אחים ואחיות ומשפחה חמה. אלה לא סיסמאות אחותי, זו מציאות חיים, מניסיון!!!

השינוי בחיי בא כהוראה מגבוה – מאמא שלי

מי שדירבנה אותי לעשות את השינוי היתה אמא שלי. כשהיא ראתה את השחיקה שלי תחת מכבש החיים, היא תפסה אותי ערב אחד, הכריחה אותי לבוא לקפה, והזהירה אותי, שבדרך הזו, המשפחה שלי תצטרף לסטטיסטיקה העצובה של הגירושין. אמא הכתיבה לי סדר יום חדש, כהרגלי מגיל ילדות שמעתי בקולה, והחיים שלי, של אישי ושל ילדיי קיבלו תפנית מדהימה. התקדמתי בעבודה, כי בינינו, אחרי חיבוק ונשיקת בוקר מהלב, האנרגיות הטובות בשיאן. התחילו להחמיא לי על שיפור המראה החיצוני. כנראה בגלל שהרגשתי נשית יותר. המריבות בבית פחתו, גם בין הילדים לבין עצמם. כשעלו קונפליקטים ביני ובין אישי היה לנו זמן לפתור אותם.

אני אוהבת את ילדיי כמו כל אם. נהנית להיות איתם, לטפל בהם ולעשות להם טוב. זה לא סותר את העובדה שאני אוהבת גם את עצמי, שבכל הג'ינגול של אחה"צ אני מותירה זמן לעצמי. זה גם לא סותר את הכמיהה שלי להיות בערב עם בעלי, לצפות בסרט ביחד, לדבר, לספר ולהתייעץ אחד עם השני, וגם להתייחד.