כולנו מכירות את זה שעולים על טיסה ואז בסרטון ההדרכה מדגישים שבמידה ויש צורך במסכות החמצן חשוב שהאמא תדאג קודם כל לעצמה ואז לילדים שאיתה ? אז הסיפור הבא עובד על אותו העיקרון .
המפגש הראשון שלי עם טוהר היה כששכבתי בבית חולים אחרי הלידה הראשונה של בתי המקסימה נעה, כשאני שוכבת במיטה עם תפרים ולא יכולה לזוז מרוב כאב ניגשה אליי אישה מבוגרת עוברת אורח נחמדה עם חיוך מקסים ושאלה לשלומי ואם אני צריכה משהו, כוס מים, כרית, אוכל או כל דבר אחר ושהיא תשמח לעזור.
אמרתי לה שהכל בסדר קצת כאובה אחרי הלידה אבל לא חסר לי דבר…
היא אמרה לי שהכאב מובן, את אחרי הלידה והרחם שלך מתחיל להתכווץ חזרה, אני ממליצה בד"כ לשתות חליטת עלי פטל אדום או קמומיל, 3 פעמים ביום, מניסיון, זה עושה פלאים ומאוד יקל על הכאבים ובינתיים מציעה שתבקשי מאחות עוד משככי כאבים…
היא ישבה לצידי ודיברנו קצת , היא סיפרה לי שקוראים לה פנינה והיא מארגון טוהר, ארגון נשים שמסייע לנשים בטיפים ועצות לחיים בריאים יותר לפי שיטה עתיקה ביהדות – טהרת המשפחה המאפשרת להקשיב לקצב גוף האישה ומאפשרת מנוחה לגוף ולנפש, ויוצרת זוגיות טובה יותר.
אני בכלל ד"ר לכימייה עובדת במעבדה , החיים שלי מבוססים על לוגיקה , היגיון ועובדות מדעיות והיא דיברה על משהו שהוא מעבר למדע, משהו אנרגטי ורוחני ובכלל יש בה משהו בפנינה ובדרך שבה היא דיברה אלי שהרגיע אותי ומצאתי את עצמי מקשיבה לה .
אני אישית לא ממש הבנתי את הקשר בין הטבילה לבין הזוגיות אבל המשכנו לדבר וככל שהיא הסבירה יותר לעומק את הדברים – התחברתי אליהם יותר, הטיפים והסודות הקטנים בהם היא שיתפה ממרום גילה היו פשוט שווים זהב. הנושא נורא סיקרן אותי, סיכמנו שנדבר כשאצא לחופשת לידה והיא תסביר לי על התהליך כולו.
כשהייתי בחופשת לידה , פנינה אכן התקשרה אלי וסיפרה לי על שמירת טהרה וטבילה במקווה, זה לא משהו שעשיתי לפני כן וגם לא כל כך הכרתי, הייתה לי חוויה אחת מהמקווה לפני שהתחתנתי והיא לא זכורה לי כחוויה יוצאת דופן שהשאירה בי חותם .
בכל זאת החלטתי לנסות ללכת למקווה שוב, הרגשתי שפספסתי משהו גדול ומיוחד בטבילה שלפני החתונה, פנינה ליוותה אותי (יש לומר בסבלנות רבה ☺) והסבירה לי על התהליך ועזרה לי למצוא את המקווה שיכול להתאים לי .
אחרי חודשיים הבנתי שכמו כל דבר שווה בחיים גם בנושאי הטהרה צריך התמדה ורצינות אחרת לא ייצא מזה שום דבר … אני מודה שבפעם הראשונה הלכתי כי הנושא סיקרן אותי ובפעמים הבאות הלכתי רק כי לא רציתי לאכזב את פנינה שבמסירות רבה תמכה והדריכה אותי בכל השלבים .
כשניסיתי להבין עם עצמי למה בעצם אני טובלת בשביל פנינה ולא בשבילי? הרי זו הייתה החלטה שלי, אני בחרתי להתמיד ואני זאת שרציתי לחוות חוויה חדשה. אז איך יצא בסוף שאני עושה את זה בשביל בן אדם זר ולא בשביל עצמי?
זה היה השלב שבו הבנתי שבתוך כל העומס והאחריות שמוטלת עליי אני כל הזמן עסוקה בלרצות אחרים , אני עושה הכל, מכל הלב בשביל כולם – אם זה בעבודה עבור הקולגות או בבית עבור המשפחה והילדים ואפילו עבור בעלי.
לכולם רק לא בשבילי – ובשבילי אני לא עושה כלום ! תמיד שמתי את עצמי במקום האחרון .
קיבלתי החלטה שאני ממשיכה ללכת למקווה , אבל בשבילי , זה יצר בשבילי איזשהו תהליך התכווננות שבאותו השבוע של הטבילה אני מתכוננת מראש , מכינה סידור לילדים , עושה הכל כדי שיהיה לי את הפנאי והזמן להתכונן בנחת לזמן הטבילה שלי . הזמן שהוא רק שלי.
אני מזכירה לעצמי כל הזמן שאני הולכת למקווה כדי להתחבר לעצמי. לעשות משהו בשביל עצמי.
אני חושבת שאני אדם די רוחני אבל אף פעם לא הייתי דתייה ולא עשיתי שום דבר שקשור לדת , ודווקא מהמקום הזה השכלתני , הגעתי למקום שהרגשתי בו טוב,וקיבלתי תשובות .
ופתאום הרגשתי איך יורד ממני העומס…
קשה להסביר את זה ואני יודעת שזה יישמע מוזר , אני גם כל הזמן נתקלת בתגובות ציניות מחברות ומהסביבה הקרובה שלי,אבל ממש לא איכפת לי , אני מרגישה שמצאתי את המקום שלי איפה שטוב לי .
אני יכולה לספר שעות ארוכות על איך חיי השתנו בעיקבות שמירת הטהרה כמעט בכל אספקט בחיי,
בפן הבריאותי – הרבה שנים סבלתי ממחזור לא סדיר , והמחזור שלי פתאום הסתדר.
בפן הזוגי-למדנו להקשיב ולקבל אחד את השניה, כיום יש לנו זוגיות מאוד חזקה ואמיתית ויש ביננו אינטימיות ותקשורת ואני מאוד מסופקת מהזוגיות שלי.
ובפן האישי אני ומרגישה שאני עושה משהו נכון וטוב וזה הכי חשוב בעיני.
אבל כמה שאני אספר – כל עוד לא התנסית בחוויה הזאת אי אפשר להבין את עומק הדברים – ממליצה בחום לנסות ולהתמיד – זו החלטה משנה חיים של ממש.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לפנינה על התמיכה והכתף התומכת ,איזה כיף שיש אנשים כמוך.
