הפסקנו טיפולי פוריות ונכנסתי להריון

בסוף שנות ה- 20 של חיינו, מותשים מטיפולי פוריות קשים, ממעשה האהבה שהפך למשהו טכני, ומניסיונות ההפריה כושלים, החלטנו לעצור את התהליך, ולא להמשיך ולהתיש את הגוף והנפש. התחלנו לבחון אפשרויות נוספות כמו פונדקאות ואימוץ.

רופא הנשים שלי הוא חובש כיפה סרוגה. כששיתפנו אותו בהחלטה, הוא גילה אמפתיה והציע לנו לבחון אפשרות נוספת שלא במסגרת הרפואה הקונבנציונלית, אלא בשיטה העתיקה ביהדות של שמירת חוקי טהרת המשפחה. הוא הסביר לנו, את ההיגיון הרפואי שנמצא ביסודה של טהרת המשפחה, על מחזוריות גוף האישה ואיך הדבר יכול להועיל לנו…. ובסוף הוא סיכם ואמר: " תנסו … זה לא כואב – מקסימום תצליחו ! "

לא חשבנו על הכיוון הזה והאמת היא שגם לא ממשנו האמנו… מצד שני – אם זה יכול לעבוד וזה לא כואב, אז למה לא בעצם… ? סיכמנו בינינו שזה ניסיון אחרון לפני שנכנסים לביורוקרטיה  של הגשת מועמדות לפונדקאות… התחלנו לחפש חומר באינטרנט – איך עושים, מה עושים ולמה… ובכך הגענו לאתר "טוהר – סוד הכוח הנשי" שם מצאתי חלק גדול מהחומר וראיתי מלא סיפורי נשים שהיו במצבי והצליחו להתגבר על הבעיה, השארתי פרטים באתר וכעבור יומיים חזרה אליי אשה מקסימה בשם מזל , בקול מבין ומקבל הסבירה לי שהיא כאן בשבילי והיא תעשה כל מה שביכולתה כדאי לעזור לי, בלי כסף ומכל הלב, זה נורא ריגש אותי שבן אדם זר יכול להרגיש את הכאב שלי כל כך מקרוב, וככה נכנסתי לתהליך של הכרות חדשה עם הגוף שלי .

חזרנו ליהנות מחיי זוגיות יפים, כמו שהיו לנו בעבר. שוב היו לנו שיחות מדהימות, יצאנו לבלות, נפגשנו עם חברים, ואף תכננו טיול גדול לחו"ל (שלא יצא לפועל כי….ספויילר…ניחשת נכון ).
אהבה ותשוקה חזרה לזוגיות, יחסי המין שוב היו למעשה אהבה ולא כמכשיר טכני להבאת ילדים לעולם.

לאחר כשלושה חודשים הגיע האיחור במחזור. בהתחלה לא התייחסתי לזה, כי ידעתי שאני לא מסוגלת להיכנס להריון, ובכל זאת קיבלתי אומץ וביצעתי בדיקה, עמדתי עם פה פעור ולא האמנתי … לאחר שתי בדיקות נוספות בכי היסטרי ואושר בלתי פוסק בקושי החזקתי את עצמי לא להתקשר לבעלי ולספר לו… (רציתי לראות את העיניים שלו כשהוא ישמע את הבשורה שכה ציפה לה), אבל הייתי חייבת לספר למישהו, לא יכולתי להחזיק את זה בתוכי מבלי להתפוצץ מרוב אושר, התקשרתי למזל וצרחתי כמו משוגעת … מזל הצלחנו … אני בהריון … היא כמובן מאוד שמחה, שתינו בכינו כמו ילדות קטנות…  .

בסוף אותו היום – מה שהיה ביני לבעלי ברשותכן אשאיר בין השורות… 

רק אספר שהיום אנחנו חובקים שני ילדים מדהימים ואנחנו שוב מתכננים טיסה לחו"ל,
הפעם בהרכב גדול יותר 🙂

תודה רבה לארגון טוהר ולמזל בפרט על מסירות ועבודת קודש שאתן עושות,
מקווה שהסיפור שלי יהווה השראה לנשים שמתלבטות ולא מאמינות,

תנסו… מקסימום תצליחו 😉

בהצלחה לכולן,
בכבוד רב ובאהבה, 

קרן .